קסם מתוך שיתוף פעולה נדיר

הדבש הוא אחד המוצרים הקדומים עלי אדמות אשר מאז ומתמיד נודע בתכונותיו המופלאות. אולם מלבד תכונות המרפא שבו, יש לו מסר חשוב להעביר לכולנו

לכל צמח יש איכויות מיוחדות משלו וסגולות מרפא נפלאות, ולא ממש ניתן לבחור צמח אחד על פני השני. אבל יש משהו, מתנה גדולה שמעניקים לנו הצמחים, כולם יחד: הדבש שמופק מהפרחים שלהם.

הדבש בעבורי הוא סמל, המשקף את התוצאה הסופית שיכולה להתקבל מתוך שיתוף פעולה הדדי.
שהרי בשביל להכין את הדבש חייב להיות שיתוף פעולה כן ואמיתי בין הדבורים לבין עצמם ובין הדבורים לפרחים.
כל הדבורים מתגייסות לאותה מטרה, הן מתחלקות על פי הגילאים לתפקידים שונים, חלקן בונות את התאים בכוורת, חלקן מקבלות את הדבש המגיע ומאחסנות אותו, וחלקן יוצאות לשדה לאסוף את הצוף.
הדבורה אשר יוצאת ללקט צוף, זוכרת בדיוק מאילו פרחים ליקטה ומאילו לא ובאמצעות ריקוד מיוחד, היא מעבירה את המידע לדבורים האחרות בכדי לחסוך מהן בזבוז זמן ואנרגיה בביקור כפול באותו הפרח.
בלי ויכוחים, בלי התחשבנויות, בלי מלחמות אגו. כל אחת מהדבורים שלמה עם תפקידה ומקבלת אותו באהבה. כולן חשובות באותה המידה: ממלכת הדבורים ועד לדבורה העמלה, כולן מרוכזות במטרה אחת – ייצור הדבש.
נדרשת עבודה של כמיליון דבורים לשם הפקת ק"ג אחד של דבש. עכשיו, תארו לעצמכם: מיליון בני אדם, במפעל אחד, ללא ועד עובדים, ללא הנהלה, ללא חוזה עבודה או חוקים כתובים – האם אי פעם נצליח אנו, בני האדם, להגיע לרצון עז כל כך להגשמת מטרה מסוימת עד כדי כך שנשים את האגו והרצון לשליטה בצד, ונתמקד בשיתוף פעולה חברי להשגת המטרה?
הכוונה הטהורה הזו מובילה לאחד המוצרים הנפלאים עלי אדמות, הן מבחינת הטעם והן מבחינת הסגולות הרפואיות הטמונות בו.. וכשם שהוא נוצר בשיתוף פעולה מופלא, כך הוא גם מרפא.

מרפא פצעים

הדבש מגייס מספר תכונות בו זמנית לשם טיפול. אם ניקח לדוגמה את התכונה הרפואית הבולטת ביותר שבו – חיטוי, נוכל להבחין בדרך הפעולה המשולבת שלו: ראשית הוא סופח את הנוזלים העודפים הקיימים בגוף, המקשים על תהליך ההבראה, בד בבד הוא יונק את המים הדרושים לחיידק כדי לשרוד ולהתרבות, ובנוסף הוא משתמש בחומרים קוטלי החיידקים ומונעי החמצון שבו בכדי לשטוף ולחטא את הגוף באופן קבוע.
תכונות אלו הופכות את הדבש לאחד הטיפולים הטובים ביותר בפצעים מכל סוג, היות והוא מונע התפתחות דלקת ומזרז ריפוי של פצעים קיימים. מדובר על פצעים חיצוניים בכל הרמות: מאקנה ועד כיבי סוכרת (טיפול בחבישה). כמו כן, הוא מטפל ומרפא פצעים פנימיים כמו פצעים בפה ומניעת דלקות חניכיים (יש לציין שהדבש אינו גורם לעששת בניגוד לסוכר). הוא גם יעיל בריפוי כיבי קיבה (אולקוס) ושיקום הרקמה הרירית העוטפת את הקיבה ועד לטיפול בדלקות ומחלות כבד (צהבת, בין השאר).
היכולת שלו לספוח נוזלים ולטפל בדלקות הופכת את הדבש לאחד האמצעים היעילים ביותר לטיפול בשיעול עם ליחה.

המשמר של הטבע

תכונות הכנתו משקפות בדיוק רב את תכונות הריפוי שבו, כך שבאותו האופן שהדבש בטבע הוא הגורם המשמר את שיתוף הפעולה ההדדי ואת החברות הקיימת בין הדבורים, כך גם בתכונותיו – הוא משמש כחומר משמר טבעי.
וכפי שהדבורים עמלות במרץ ובחריצות רבה לייצור הדבש, מעניק הדבש חוזק פיזי ומסלק עייפות.
באותה החדות בה הדבורה זוכרת ויודעת לזהות מתוך אלפי פרחים את אותם מאה מהם אספה צוף בפעם אחת, כך גם הדבש מחדד את הזיכרון של אלו האוכלים אותו.
ובנוסף, הדבש הוא חדשות טובות לכל חולי הסוכרת, היות שלמרות מתיקותו, הוא מוריד את רמות הסוכר בגוף. לכן, בכמויות מבוקרות, הוא מועיל מאוד לחולי סוכרת. ולאלו הנתקפים בבולמוס אכילה, מומלץ לאכול כפית דבש, המאזנת את רמות הסוכר בדם ועוצרת את תחושת הרעב החריף.

כמה נקודות לתשומת לב:

  • חל איסור לילדים מתחת לגיל שנה וחצי על אכילת דבש
  • בקניית הדבש יש לזכור – ככל שצבעו של הדבש בהיר יותר, כך טעמו יהיה עדין יותר
  • כאשר יש אפשרות בחירה חשוב לדעת שהדבש הטוב ביותר למאכל ולריפוי הוא זה שנלקט באביב ובקיץ
  • דבש אמיתי יהיה זה המתקשה בקור. חימום הדבש מעל ל-30 מעלות עלול לפגוע בתכונותיו
  • בערבוב כף דבש עם כף שמן שומשום או טחינה גולמית מתקבל ממרח המשמש כפצצת אנרגיה לגוף. ניתן לאכול מהממרח מדי בוקר או בכל עת בה מרגישים עייפות
  • שתיית מים חמים עם כפית דבש מדי בוקר תסייע לנקות רעלים ופסולת שהצטברו בגוף ותחזק את הקיבה והמעיים

לסיכום

הדבש הוא הוכחה חיה לשיתוף פעולה הקיים בין הגורמים בעולם החי ובין עולם החי לעולם הצומח, ולתוצאות המתוקות (תרתי משמע) שמניב שיתוף שכזה.
אם נאמץ את תכונות הדבורים ונלמד מהן כיצד להתנהג האחד עם השני, וכיצד לממש את הפוטנציאל הטמון בטבע מצפה – לנו עתיד מתוק מתוק.