פתאום הילדה לא שומעת

מה השפיע על מצב האוזניים של הילדה, עד שכמעט איבדה את שמיעתה?

שמיעתה של הילדה נפגמה, "מה? מה? מה אמרת? ולפעמים בכלל לא עונה, גם כשאני מציעה לה שוקולד או משחק. אני מפחדת שתאבד לחלוטין את שמיעתה" אמרה האם.
"הרופאים אומרים שכרגע, בגלל הדלקת, לא ניתן לקבל תמונת מצב מדויקת, אבל סביר להניח שיש קרע בעור התוף ושתצטרך ניתוח. בינתיים נותנים טיפול באנטיביוטיקה, הרבה מאד אנטיביוטיקה, וזה עושה לה כל כך לא טוב. זה גורם לכאבי בטן, וזורק את הילדה מקיצוניות לקיצוניות – מאפתיה מוחלטת להיפר- אקטיביות. אין פיתרון אחר?"

בבדיקה נראה כי האוזניים של הילדה היו מלאות בנוזלים. המצב היה חמור עד כדי כך, שמתוך האוזן נדף ריח חריף של ריקבון.
ולמרות זאת, האוזניים נמצאו תקינות, לא נמצאה בהן כל בעיה. הילדה באמת לא שומעת, והאוזניים מפרישות נוזלים, אבל מקור הבעיה לא מגיע מתוך האוזניים אז מה הטעם בכלל באנטיביוטיקה?

כשנאמר לאם שאין שום בעיה באוזניים – היא לא הבינה. הלוא המצב מאד ברור, הילדה לא שומעת, יש נוזלים באוזניים שנראים לעין, וכאשר מכניסים קיסם אוזניים לאוזן, הוא יוצא מלא בנוזלים ודלקת ולפעמים גם בדם, אז איך אין שום בעיה באוזניים?

"יכול להיות שהילדה תמיד נצמדה אלייך ואל אביה ומסרבת להרפות?" נשאלה האם.
"לא, ממש לא, זה קרה רק בחצי השנה האחרונה, אני לא יודעת מה קרה לה, היא כל הזמן רוצה להיות לידנו, ומתעקשת ששנינו נהיה – אחד לא מספיק לה", השיבה האם.
וכשנשאלה אם ביתה שמחה ללכת לגן, השיבה, "היא מאד אוהבת את הגן ואת החברים שלה ,אבל בחצי השנה האחרונה, היא מבקשת להישאר בבית כל הזמן, ומבקשת שהחברים יבואו אליה, היא לא רוצה לשחק בחוץ", אמרה האם. ואז חשבה לרגע והוסיפה "אלא אם אנחנו יוצאים כמשפחה, שלושתנו. לזה היא מוכנה וזה משמח אותה מאד".
"היה איזשהו קונפליקט בינך לבין בעלך בחצי שנה האחרונה?" נשאלה האם.
בשאלה הזו החלה האם לקשר בין כל הקצוות ואז סיפרה, שלפני חצי שנה הייתה מריבה גדולה בין בני הזוג, עתירת כעסים וצעקות, והילדה היתה נוכחת במריבה בין הוריה. מאז אמנם התפייסו, אולם האירוע העיב על היחסים ביניהם.
"באמת, במשך המריבה הילדה כיסתה את האוזניים שלה, ונבהלה. לא חשבתי שזה ישפיע עלייה עד כדי כך", הבינה האם. ואז התחוור גם לה, שמאז אותה המריבה, הבת מנסה לאחד בין הוריה, לשמור על הזוגיות שלהם.
לקחתי את כפות הרגליים של הילדה, והראיתי לאם כיצד הפחד הזה מצטייר על כפות הרגליים, ואיך זה מתחבר לאוזניים ומייצר נוזלים שמשמשים כמנגנון הגנה לילדה. המטרה שלהם היא למעשה למנוע את היכולת לשמוע. היא לא מסוגלת להתמודד עם המריבה שלהם, זה מפחיד אותה. אז היא מפתחת מנגנון הגנה שיעזור לה לנטרל את יכולת השמיעה שלה. כך הבינה האם, כמה חכם הגוף.

לאחר האבחון, החל הטיפול בילדה. חלקו האחד של התהליך כלל טיפול משפחתי, שבמהלכו ניתנה לאם הנחייה, כיצד להחזיר לילדה את הביטחון בסביבה הביתית שלה.
חלקו השני של התהליך הוא הטיפול באמצעות צמחי מרפא שפעלו בשני מישורים:
המישור הפיזי – ניקוז האוזניים מהנוזלים ושיקומם.
המישור הרגשי – שיסייע לילדה להרגיש ביטחון ולהתמודד עם המצב הנוכחי ועם פחדיה גם יחד.
צמחי המרפא היו תערובת שכללה את צמח הלבנדר, צמח עדין אך עוצמתי מאד בהשפעת הטיפול שלו.
הלבנדר הוא בעל פעולה רגשית עמוקה, ומסייע להכניס מצבים לפרופורציות הנכונות, במקרים בהם ההתרגשות והפחדים יצרו פירוש קיצוני ולא פרופורציונאלי למצב.
בנוסף, לצמח יכולת חיטוי יוצאת מן הכלל, והוא מסייע בטיפול בדלקות ובמצבים קיצוניים הקשורים לאוזניים.

הטיפול החזיר את הילדה לשמוע כרגיל, ואפילו טוב מהרגיל, ללא כל ניתוח של עור התוף וללא תוספות אנטיביוטיות. ובמקביל, רכשה לעצמה רוגע גם כאשר היא עומדת בפני מצבים לא נעימים.